Sclera: הלבן של העין = מעטפת של העין.
Cornea/קרנית: אזור שקוף של הסקלרה. מעל הקרנית יש מעטפת בשם לחמית / cunjuctive דלקת של הלחמית = conjunctivitis.
Limbus: הגבול בין קרנית לבין הסקלרה.
Choroid: שיכבה מתחת לסקלרה בה יש נימים ומלנין = פיגמנט . זה מעטפת בצבע שחור. שיכבה עם הרבה פגמנטציה ונימים שמגינה על הקשתית. ללא הקורויד לא היינו יכולים ליראות.
Retina/רשתית: שיכבה מתחת לchoroid. יש 2 סוגים של רקמה: פוטוסנסורי = מקדימה, ונרוסנסורי = מאחורה.
גוף סגוגי / Vitreous body
עדשה: מפקס לנו את הראייה.
Anterior chamber/ לישקה קידמית: נוזל בקדמת העדשה.
Iris/ קשתית: מה שנותן לנו צבע לעינים.
Pupilla / אישון: חור שממנו ניכנס אור
גופיף סילרים / Cylary bodies : מפריש נוזלים לתוך הלישקה הקידמית.
עפעפיים: מטרתם לנקות, להגן, ולסדר את הדמעות. העין יכולה לזוז ימינה, שמולה, למעלה ולמטה, רק לא אחורה וקדימה. שדה הראייה = ?200.
קרנית / Cornea
חלק החיצוני של הסקלרה שקופה. מאפשר לנו כניסת אור ולכן מאפשר ראייה. בו קיימים הרבה מאד סיבים עצביים.
יש 5 שכבות לקרנית (הסדר מהחיצוני לפנימי ביותר):
1. אפיטל: שיכבה של תאי אפיטל. עובי של 32 מיקרון.תאים שמתחדשים מאד מהר, זה מה שנותן ברק לעיניים.
2. מעטפת על שם באומן (Bauwman). שיכבה של ריקמת חיבור, עובי 12 מיקרון.
3. Stroma: הבשר של הקרנית, 400 מיקרון. 90% מרקמת הקרנית. תאים מלאים במים וחומרים אורגניים (חומצות אמינו), וקולגן, היחסים ביניהם מאד מדוייקים.
4. Descemet: עובי של 6 מיקרון.
5. Endotel מיקרון. ממברנה מאד קטנה ושבירה. משתנה עם הגיל, אחרי גיל 65 יש הרבה חורים ולכן ירידה באיכות הראיה.
הדמעות מזינות את הקרנית – הרבה חמצן. ודם מגיעה דרך הלימבוס. אם חמצן לא מגיעה לקרנית הראייה נפגעת.
Retina/רשתית
אחרי הגוף הזגוגי, הרשתית היא רקמה נוירודרם או אקטודרם = קשור למוח. לפי האמבריולוגיה הרשתית מתחילה להיבצר כבר בשבוע השלישי.
הרשתית נותן את הצבע לעין ואין אותו הצבע בבן אדם אחר. כל אדם עם צבע מיוחד שלו.
המטרה הביולוגית של הרשתית, אותם כניס של אור. אם הרשתית מתכווצת – התמונה תהייה חדה יותר. באור הלילה יש יתרחבות של האישון כדי לאפשר כניסת אור מקסימלית.
- הצבע תלויה בכמות המלנין ובעובי של הרשתית.
- צבע חום = הרבה מלנין – יהיה כהה מאד
בתוך הרשתית יש 2 סוגים של שרירים:
1. שריר טבעתי : מכווץ את האישון
2. שריר שנימצא באזור הסילרי שמרחיב את האישון.
מעבר מהיר בניהם מראה לנו רמת הבריאות וכוח ריפוי של האדם.
מיבנה: לרטינה 10 שכבות:
- יש מעטפת שנדבקת לקורויד והמעטפת הזאת נקראת מעטפת של ברוק /Bruch.
- שיכבה של תאים בשמות: Rods & Cones – מדוכים וקנים. הם אחראים על הראייה. הם קשורים לרטינה הפוטוסנסורית (שמגיבים לפי כמות האור)
יש 130 מיליון קנים ו65 מיליון מדוכים לכל עין.
- המדוכים אחראיים על ראייה צבעונית.
- הקנים אחראיים על ראייה בשחור לבן.
- אם האישון גדול – רואים פחות צבעים. מתחת לשכבה של קנים ומדוכים יש מעטפת. 2 שכבות שמקשרים בין רקמה פוטוסנסורית ונוירוסנסורית = אור עובר לחשמל.
- ברטינה 2 סוגים של תאים: כל התאים של הרטינה הנוירוסנסוריים מתחברים לעצב האופתי. במרכז של הרטינה יש אזור בשם מקולה – Macula.
- Macula הוא 3 מ"מ על 2מ"מ (הכתם הצהוב של הרטינה). במרכז המקולה נמצאת הפובאה – Fovea.
- Fovea הוא 1300 מיקרון על 1500 מיקרון. זה המקום שנקראת מרכז הראייה שלנו. מרכז הדייקנות של הראייה עובד רק ביום. בתוך הפובאה יש 400 אלף מדוכים בלבד. במרכז הפובאה יש עוד מקום שניקראת פובלה Fovela.
- Fovela הוא 300 עד 400 מיקרון. יש בו 25 אלף מדוכים. בתוך הפובלה יש זר הרשתית (100 מיקרון ) ובתוכו יש 2500 מדוכים.
3 סוגי מדוכים: מדוכים בצבע כחול, ירוק ואדום.
- Opsine: אחראי על צבע ירוק.
- Iodopsine: אחראי על צבע כחול.
- Rhodopsine: אחראי על צבע אדום.
* מקום שבו נכנס עצב הראיה נקרא הנקודה העיוורת.
עצב הראיה: אורך: 5 ס"מ קוטר: 4 מ"מ
אישון – pupilla:
הגודל קשור לרמת האנרגיה וכמות האור שנכנס לעין.
קוטר נורמאלי – בין 3 – 6 מ"מ.
מידריאזיס – mydriasis: אם גודל האישון גדול יותר מ- 6 מ"מ.
יש מידריאזיס בשני העיניים בחושך או לקראת המוות או בגלל גירוי עצבי (מחלות או סמים).
אם יש מידריאזיס רק בעין אחת זה מראה על נטייה לגלוקומה או היפרדות של הרטינה (קשתית).
Myosis – אישון קטן, פחות מ- 3 מ"מ.
זה קיים גם בשני העיניים כאשר יש יותר מידי אור.
בעין אחת זה מחלה שנקראת keratitis, או גוף זר שנכנס לתוך העין, זה יכול להיות גם בגלל שיתוק של עצב הראיה.
קשתית – iris:
שכבות בתוך הקשתית:
1. Endotel
2. stroma – שבתוכה יש רקמת חיבור, תאים צבעוניים, סיבים עצביים, נימים ותאי שריר.
3. אפיטל קידמי – בתוכו יש את השריר הרדיאלי של הקשתית.
4. אפיטל אחורי – המעטפת של הקשתית.
Endotel – שכבה ראשונית:
מבנה של תאים בצורת כוכב, בתוך הכוכבים יש חורים שמכילים מלנין.
Stroma:
מבנה הדומה לספוג שהוא רשת של נימים ושל סיבי שריר. הרשת הזאת מאד גמישה ומשתנה לפי המצב הפיזיולוגי.
בתוך הסטרומה רואים תאים מיוחדים של רקמת חיבור ותאים של מלנין בשם - chromatophoris.
יש אזור בקשתית הנקרא ectoderm המכיל סיבים עיצביים.
השרירים של הקשתית הם שרירים לבנים כלומר, שרירים לא רצויים. הקפילרים באים מהאנדודרם.
העדשה: תפקידה לפקס את הראייה.
מבנה: שכבות עם רקמות אלסטיות ולפי הכיווץ של העדשה אפשר לראות קרוב או רחוק. עם הגיל מאבדים את האלסטיות של העדשה.
קטרקט – עדשה עם חיפוי לבן.
הגורמים לקטרקט: גיל, חשיפת יתר לשמש, חשיפה ממושכת לרנטגן, סמים, אלכוהוליזם, מכות בעיניים וחוסר ויטמין C (ויטמין C גורם לעדשה נקייה).
קטרקט גורם לבעיות ראייה (במיוחד לצבע כחול).
גוף הסגוגי – Corpus vitreus:
זה גוף מחומר הדומה לג'ל שתופס 90% מהנפח של העין.
הוא מתפקד כבולם זעזועים של העין ושומר על הצורה שלה.
הנוזל של הלישקה הקידמית – anterior chamber:
הנוזל מופרש מגופים סילריים ויוצא מהעין דרך צינור בשם trabeculum שהוא סוג של מסנן (אם זה נסתם בגלל ריכוז גבוה של חלבון למשל יש לחץ תוך עיני שגורם לגלוקומה שהינה סיבה ראשונה לעיוורון).
הנוזל הזה מזין את הרשתית. מתחת לגיל 40 הלחץ התוך עיני הינו בין 13 – 19 מ"מ כספית. ומעל גיל 40 בין 16 – 23 מ"מ כספית.
בנוזל הרוב זה מים שמתחדשים כל שעתיים, יש גם חומצה לקטית, ויטמין C, גלוקוז וחלבון.
סוגים של סיבים בעיניים:
1. סיבים צפופים – Silk / משי.
2. סיבים צפופים פחות – Linen / פשתן.
3. סיבים גליים – Hessian / יוטה.
4. סיבים בצורה של רשת – Net.
המשמעות של סוגי הסיבים מראה לנו את כוח הריפוי של האדם ומראה לנו את סוג הטיפול ואיך של האדם לצאת מהטיפול.
Net – כוח ריפוי ירוד, כושי לצאת מהמחלה.
Silk – כוח ריפוי חזק וקל לצאת מהמחלה.
Linen, Hessian – מצב בינוני.
שכבה על העדשה שקוטרה בין 12 – 13 מ"מ ועוביה בין 0.1 מ"מ עד קו העטרה.
זווית fuchs 0.6 – קו העטרה
0.1 מ"מ 0.3 מ"מ
חזרה לנושא: אירידולוגיה